גט

תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני, כאשר בני הזוג יכולים להגיע לידי הסכם גירושין, ובכך להתגרש ללא קשיים מיוחדים. לחילופין, ישנם מקרים רבים שבהם אין הסכמה לגירושין, ובני הזוג יצטרכו לקיים הליך משפטי מתחילתו ועד סופו. מבקש הגירושין יצטרך להוכיח את תביעת הגירושין, ובין היתר להוכיח את קיומה של עילת גירושין (נרחיב על כך במאמר שלהלן). במידה והוכחה עילת גירושין, הרי שאז בית הדין יורה על סידור הגט, ולאחר מכן, בני הזוג יהיו גרושים. מה בעצם כוללת תביעת גירושין? כיצד מתבררת תביעת גירושין עד קבלת הגט? על כך במאמר – שלהלן. לצד זאת, נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם ידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין בעל ניסיון.

סמכויות בענייני גירושין:

בישראל, קיים חוק שיפוט בתי הדין הרבניים משנת 1953. החוק הזה קובע כי בענייני גירושין ונישואין, הסמכות הבלעדית תהיה של בית הדין הרבני. כלומר, יהודים בישראל יכולים להינשא לפי דין תורה, ובהתאם הם יתגרשו לפי דין תורה. על בית הדין האזורי, אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

במקביל לבית הדין הרבני, ישנו בית המשפט לענייני משפחה. האחרון מוסמך לעסוק בכל תחום בדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין. כלומר, כאשר בני זוג רוצים להתגרש, יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין. אך במקביל, הם יכולים לנהל תביעות הנוגעות למזונות, הסדרי שהות ילדים, וגם חלוקת רכוש, בבית המשפט לענייני משפחה. כך בעצם ישנם מספר הליכים מקבילים, בשתי ערכאות שיפוט שונות.

אך נשאלת השאלה, מתי ניתן לנהל את כל ההליכים הנוגעים לגירושין, בבית הדין הרבני? התשובה פשוטה. ניתן להגיש תביעת גירושין ולכרוך אליה את כל ענייני הגירושין, ובלבד שהכל נכרך כהלכה ומוגש תחילה לבית הדין הרבני. במקרים כאלה, בית הדין בעצם קונה לעצמו סמכות לעסוק בכל הנושאים, אפילו אם באופן רגיל אין לו סמכות לעסוק בהם.

לא פעם זוגות מבקשים להתייעץ עימנו, באשר לשאלה היכן כדאי לנהל את הליך הגירושין, אם לכרוך תביעת גירושין עם כל הנושאים הנלווים ולנהל הכל בבית הדין הרבני, או להגיש תביעות מקבילות. התשובה לכך נגזרת מהנסיבות. לכן, כל מקרה נבחן לגופו, ובהתאם חשוב להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון רלוונטי למקרה הספציפי שלכם.

ניהול תביעת גירושין:

תביעת גירושין בבית הדין הרבני, יכולה להתנהל בשני אופנים:

תביעה להסכם גירושין – בני הזוג יכולים להגיע לידי הסכם גירושין. במקרה כזה, עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני. בהתאם, בית הדין ידון בהסכם ויורה על סידור גט. ההליך יהיה פשוט, שכן הוא נעשה בהסכמה.

ניהול תביעת גירושין מתחילתה ועד סופה – במקרה כזה, מבקש הגירושין יגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. כתב התביעה לגירושין יכלול את עילת הגירושין. עילות גירושין הן עילות שמפורטות בדין העברי–דתי, כגון: עילת הבגידה (כלומר, אישה ש"זנתה תחת בעלה"), מעשה כיעור, עקרות של אחד מבני הזוג, אי סיפוק מיני, עילה שנקראת "מאיס או מאיסה עליי" (כלומר – כאשר בני הזוג אינם מסתדרים) וכיו"ב.

בהתאם, בית הדין ידון בתביעת הגירושין כפי שדנים בכל תביעה אזרחית. הצדדים יעידו, יביאו עדים, יציגו ראיות ויסכמו את טענותיהם, כאשר כל עד, לרבות בני הזוג, ייחקר בחקירה נגדית כדי להוכיח את קיומה של עילת גירושין. לאחר שמיעת הראיות – בית הדין יורה על מתן גט וייקבע מועד לסידור גט.

סידור הגט, הוא בעצם טקס הגירושין לגופו, ובמסגרתו נמסר הגט על ידי הבעל לאישה ובכך בני הזוג מתגרשים. לא פעם ישנה תופעה של סרבנות גט, כאשר לרוב מבחינה סטטיסטית הסרבנות באה מצד גברים, אך גם מצד נשים. בגין סרבנות גט, לבית הדין הרבני יש סמכות להטיל סנקציות על הסרבן.

לסיכום:

במאמר זה התמקדנו בהליך גירושין שמתברר בבית הדין הרבני. הסברנו מהו שוני הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, ובהתאם הסברנו כיצד למעשה מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני, החל מתביעה לאישור הסכם גירושין ועד לתביעה לגירושין שמתבררת עד תום. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להתייעץ עם עורך דין גירושין, במידה ואתם מעוניינים להתגרש.