גירושין בבית הדין הרבני

גירושין בבית הדין הרבני

הליך גירושין הוא הליך שמתחיל בתביעה שמוגשת לבית הדין הרבני, בין אם זו תביעה מוסכמת על בני זוג, ובין אם תביעה שנוגעת לגירושין המבוקשים על ידי צד אחד לזוגיות. במאמר שלפניכן/ם, נסביר מה הדין לגבי תביעת גירושין בבית הדין הרבני. כמו כן, נסביר מה חשוב לדעת על בית הדין הרבני. כל זאת, נכתב כדי להעניק לכן/ם, הקוראות והקוראים, מידע חשוב ואיכותי. יחד עם זאת, נעיר כי תביעות בתחום דיני המשפחה ובפרט תביעות להליכי גירושין, הן תביעות מורכבות מאוד, שמצריכות ליווי משפטי מלכתחילה, על ידי עורך דין משפחה בעל ניסיון. לכן, המאמר שלהלן בוודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.

בית הדין הרבני – מידע כללי:

בתי דין דתיים היו קיימים בארץ ישראל עוד לפני הקמת המדינה. הסמכות של בית הדין הרבני לעסוק בענייני אישות, החלה עוד בימי המנדט הבריטי, כאשר חוקק "דבר המלך במועצתו", שהעניק סמכות לבתי הדין הדתיים בארץ ישראל, לעסוק בשפיטה בענייני אישות (לרבות – בתי דין שרעים, נוצרים, דרוזים). כמה שנים לאחר הקמת המדינה, חוקק בארץ חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התשי"ג–1953. חוק זה, קבע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל, יהיו כפופים לדין העברי–דתי. כלומר, בני זוג יהודים המבקשים להינשא, יעשו כן מכוח הדין העברי–דתי. בהתאם, גירושין ייערכו בפני הדין הרבני ומכוח הדין הדתי–העברי.

המשמעות היא שבישראל, לעיתים קיים קושי להינשא. למשל, בני זוג מדתות שונות, לא יוכלו להינשא בישראל, משום שהדין הדתי אינו מכיר בכך. גם יהודים מסוימים, לא יוכלו להינשא בישראל, למשל – אנשים שהם ספק יהודים (מקרב עולי ברית המועצות), וכן יהודי שהוא כהן ויהודייה שהיא גרושה, מכיוון שהדין הדתי אינו מכיר בנישואין אלו.

בהתאם, בישראל יש מספר בתי דין רבנים אזוריים, שמהווים את הערכאה הראשונה, ומעליהם, ישנו בית הדין הרבני הגדול. עליו אין זכות ערעור, אך במקרים מסוימים ניתן לעתור לבית המשפט העליון, ביושבו כבית דין גבוה לצדק.

תביעת גירושין – פרוצדורה:

כאמור, תביעות לגירושין בישראל מוגשות לבית הדין הרבני. כלומר, אדם המבקש להתגרש, יוכל להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. עם זאת, כדי להתגרש, יש להוכיח עילת גירושין, משום שזהו הדין הדתי. דוגמאות לעילות גירושין לפי הדין הדתי: בגידה (אישה שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר), מעשה כיעור (התנהגות לא נאותה של האישה כלפי הבעל), אי קיום יחסי מין, אלימות של הבעל או האישה והדוגמאות עוד רבות. לאחר שמוכחת עילת גירושין בבית הדין הרבני, יינתן פסק דין לגירושין וייערך טקס מתן הגט. גט הוא בעצם שטר "שחרור", במסגרתו הבעל נותן לאישה את הזכות להשתחרר מהנישואין. קיימת תופעה של סרבנות גט, בעיקר מצד גברים, ולעיתים גם מצד נשים, אך זהו נושא למאמר נפרד.

גירושין בהסכמה:

גירושין בבית הדין יכולים להיעשות גם בהסכמה. במקרה כזה אין צורך בהוכחה של עילת גירושין. כלומר, בני הזוג יכולים להגיש תביעה מוסכמת לגירושין. במקרה כזה, ייקבע מועד לדיון בפני בית הדין הרבני, אשר יאשר את הגירושין וייערך טקס מתן הגט. חשוב לציין שתביעות מוסכמות הן תמיד עדיפות, משום שהן יעילות ומהירות יותר, וכך בני הזוג יכולים להתגרש במהירות ובקלות.

הליכים הנלווים לגירושין:

הליך גירושין אינו מסתכם רק בגירושין. הליך הגירושין כולל גם הליכים נלווים, כגון: מזונות ילדים, משמורת ילדים וגם חלוקת רכוש משותף. כעיקרון, לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בנושאים אלו, אלא אם מוגשת תביעת גירושין הכורכת את כל הנושאים בתביעה אחת. התנהלות זאת – לעיתים יוצרת מרוץ סמכויות בין מי שרוצה לנהל את ההליך כולו בבית הדין הרבני, לבין מי שרוצה לנהל חלק מהנושאים בבית המשפט לענייני משפחה. כך או אחרת, מי שמבקש להתגרש, יצטרך להסדיר גם כל הנושאים הנלווים, שהם קריטיים, במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים.

בית המשפט לענייני משפחה:

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה הנוספת שקיימת בתחום המשפחה. למעשה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, למעט תביעות לגירושין ונישואין. כלומר, הוא רשאי לעסוק בנושאים כגון – משמורת ילדים, ירושות וצוואות, אימוץ ועוד. כל אלו – מתבררים בבית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום:

הליך גירושין הוא הליך לא פשוט מבחינה משפטית, ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון. בהתאם, במאמר זה סקרנו את בית הדין הרבני, לרבות סמכויותיו והפרוצדורה המקובלת בו.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram

מאמרים נוספים:

דילוג לתוכן