במסגרת הליך גירושין, בני הזוג צריכים להסדיר מספר נושאים, שאחד מהם הוא המשמורת על ילדיהם. משמורת היא בעצם הזכות שמוקנית להורים להיות אחראים על הטיפול השוטף והקבוע בילדיהם, כאשר לצד משמורת קבועה המוטלת לרוב על הורה אחד, להורה השני יש זכות להסדרי ראיה, דהיינו – ימים קבועים באמצע השבוע וגם בסוף השבוע, שבהם הוא אמון על הטיפול בילדיו וזוכה להיות בחברתם. כמו כן, ישנה אפשרות להסדרת משמורת משותפת. על כל אלו, נסביר ונפרט במאמר שלהלן, אשר מטרתו היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי. במקביל, נבהיר כי המאמר לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון.
גירושין – והסדרת הגירושין:
גירושין בישראל הם דבר מורכב, משום שהגירושין נעשים בבית הדין הדתי, אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בגירושין בארץ. לצד זאת, ישנם עניינים נוספים שבני זוג צריכים להסדיר בעת גירושין, כגון – מזונות ילדים, חלוקת הרכוש המשותף וכמובן משמורת הילדים.
נדגיש, כי בית הדין הדתי יכול לדון בתביעות הנלוות, בתנאי שמוגשת תביעת גירושין שכורכת עמה את כל הנושאים המוזכרים. לחילופין, ניתן לנהל תביעות משמורת, רכוש ומזונות, בבית המשפט לענייני משפחה, אשר יש לו סמכות לשפוט בכל תחום מדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין ונישואין בישראל (כאמור, הסמכות במקרים הללו הינה של בית הדין הרבני, כאשר מדובר ביהודים).
אפוטרופסות אל מול משמורת:
אחד הדברים שיוצרים לא פעם בלבול, הוא השוני בין המונח אפוטרופסות, לבין המונח משמורת. נסביר: אפוטרופסות היא מוחלטת, ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם. אפוטרופסות היא החובה והזכות החוקית להיות אחראי לילדך ולדאוג לצרכיו. את הזכות הזו, אי אפשר לשלול, אלא בפסק דין. לעומת זאת, משמורת, היא זכות פסיקתית וחוקית, להיות אחראי לטיפול השוטף בילדך. דהיינו, העובדה שמשמורת נמסרת להורה אחד, לא שוללת את האפוטרופסות מההורה האחר.
בתמצית, אפוטרופסות היא הזכות והחובה החוקית להיות אמון ואחראי על ילדייך. משמורת אינה שוללת אפוטרופסות מהורה אחר. לדוגמא: העובדה שיש הורה משמורן, לא גורעת מכך שהחלטות בריאותיות הנוגעות לקטין, צריכות להתקבל בהסכמת שני ההורים.
משמורת בלעדית לצד הסדרי ראיה:
משמורת בלעדית היא סיטואציה שבה בני זוג הינם גרושים, ובית המשפט לרוב מטיל את המשמורת על האם, שמקבלת את האחריות והזכות להיות אחראית באופן קבוע על הטיפול השוטף בילדיה. המשמורת מחייבת את הילדים לחיות בבית האם. זו משמורת בלעדית, והכלל הוא כי הילדים יישארו בחיק האם, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. לצד המשמורת הבלעדית, ישנם הסדרי ראיה שמהם נהנה ההורה השני, הלא משמורן.
הסדר ראיה, נקבע או בהסכמה או על ידי בית המשפט (כאשר הסכמה צריכה לקבל את אישור בית המשפט). כאמור, הסדר ראיה הוא פרק הזמן הקבוע במהלך השבוע, שבו ההורה הלא משמורן מקבל את הזכות לשהות עם ילדיו ולדאוג לצרכיהם. הסדרי ראיה מקובלים הם יום או יומיים באמצע השבוע, וכל סוף שבוע שני. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו.
משמורת משותפת:
משמורת משותפת היא משמורת שווה מבחינת זמני השהות של שני ההורים עם ילדיהם. להבדיל ממשמורת בלעדית, במשמורת משותפת ההורים אחראים באופן שווה על ילדיהם, בין היתר מבחינת זמני שהות שווים. לילדים יש שני בתים, והם מחלקים את זמנם בין ההורים באופן שווה. זו אפשרות שכיחה בשנים האחרונות, והיא מתאימה להורים שרוצים לשאת בנטל באופן שווה, בכל הנוגע לגידול ילדיהם.
מזונות במשמורת משותפת:
במשמורת משותפת, המזונות מחולקים באופן שווה בין ההורים, במידה ומדובר בילדים מעל גיל 6, ובמידה ואין בין ההורים פערי שכר משמעותיים. בעבר הדין היה שונה, אך פסיקה של בית המשפט העליון שינתה את התמונה.
לסיכום:
במאמר זה סקרנו בהרחבה את דיני המשמורת במדינת ישראל. הסברנו מה השוני בין משמורת לבין אפוטרופסות, ופירטנו מהי משמורת בלעדית עם הסדרי ראיה, וכן מהי משמורת משותפת. בנוסף, הסברנו בקצרה מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת, על רקע פסיקת בית המשפט. נסיים את המאמר בהמלצה, שלאור הליכי המשמורת המורכבים, חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון וידע בתחום.
