במאמר זה נעסוק בקצרה במושג פירוק שותפות: נסביר מהי משמעות המושג, מה עושים במקרה של פירוק שותפות, כיצד יש לפעול בצורה הנכונה ביותר שתיתן מענה הולם לשני הצדדים ומי הוא הגורם הרלוונטי שאליו מומלץ לפנות במקרה של פירוק שותפות. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק תוכן איכותי לכם הקוראים, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה בעל ידע וניסיון.
מה מייצג המושג פירוק שותפות?
פירוק שותפות, כשמו כן הוא: פירוק בין שותפים. פירוק השותפות יכול להתבצע בין שותפים עסקיים ויכול להתבצע בין בני זוג שבחרו לפרק את הזוגיות ביניהם ולהתגרש.
כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, אחד הדברים הבסיסיים שעליהם לבצע, הוא לחלק את כל הרכוש שברשותם. הרכוש כולל "רכוש קטן", כמו תוכן הבית, חפצים משותפים, רהיטים, מוצרי חשמל וכו', וכן "רכוש גדול", כגון רכב, דירת מגורים וכל מה שנמצא בבעלות בני הזוג בעת הפרידה.
מתי מגישים תביעה לפירוק שותפות?
לרכוש של בני זוג המבקשים להיפרד, יתכן שיהיה ערך רגשי, מעבר לערך הכספי. אך יותר מכל, דירת המגורים בה גרו בני הזוג עם המשפחה שלהם, לרוב מהווה את הנכס היקר ביותר, הן מבחינה כספית והן מבחינה רגשית.
כאשר בני זוג מעוניינים לחלק את דירת המגורים שבבעלותם, ישנן מספר חלופות:
החלופה הראשונה היא כי דירת המגורים תועמד למכירה ובני הזוג יתחלקו בתמורה עבורה.
החלופה השנייה היא כי אחד מבני הזוג ירכוש את החלק של בן הזוג השני ויהיה הבעלים הבלעדי של דירת המגורים.
החלופה השלישית היא כי בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה בנוגע למכירת דירת המגורים וצריכים לפנות לגורם חיצוני שיסייע בכך. במקרה כזה, בדרך כלל אחד מבני הזוג חפץ במכירת דירת המגורים, בעוד הצד השני מסרב לכך. במקרה שבו אחד מבני הזוג הוא "סרבן" לעניין מכירת דירת המגורים, בן הזוג שחפץ במכירה, מגיש תביעה לפירוק שותפות, במטרה לחייב את בן הזוג הסרבן למכור את הדירה ואף למנות כונס נכסים באמצעות בית המשפט, שיבצע את המכירה בפועל.
פירוק שותפות מבחינה משפטית:
הדין בנוגע לפירוק שותפות מופיע חוק המקרקעין, תשכ"ט–1968, ורלוונטי לשותפים בנכס שמעוניינים לפרק את השותפות, ובהקשר למאמר זה – בני זוג המבקשים לפרק את השותפות ביניהם על דירת המגורים שבבעלותם (בהנחה שדירת המגורים היא אכן בבעלות משותפת של בני הזוג).
פירוק שותפות בין בני זוג, הינו תביעה נגזרת של הליך גירושים. היות ומדובר בסוגיה בתחום המשפחה, הרי שבית המשפט המוסמך לדון בסוגיה זו הוא בית המשפט לענייני משפחה. כאמור, בן הזוג שחפץ במכירת הנכס, מגיש לבית המשפט לענייני משפחה, תביעת פירוק שותפות, לצורך מכירת הנכס.
בהליך פירוק השותפות, בית המשפט לענייני משפחה, כופה על בן הזוג הסרבן את מכירת הנכס, ובמרבית המקרים ממנה כונס נכסים, לצורך ביצוע המכירה בהקדם.
התביעה לפירוק שותפות, יכולה להתנהל במקביל להליך גירושין ותביעות נוספות הנגזרות מהליך הגירושים (משמורת, מזונות ועוד) ולא משפיעה כלל על ההליכים המקבילים, אלא מתנהלת בצורה נפרדת לחלוטין.
האם נכון להגיש תביעה לפירוק שותפות?
כמו כל סוגיה משפטית, יש לבחון כל מקרה לגופו. יש מקרים שבהם "דרך המלך" היא הגשת תביעה לפירוק שותפות. דוגמה לכך היא כאשר לבן הזוג הסרבן אין סיבה אמיתית לסרבנותו, למשל כאשר מדובר בבני זוג שאין להם ילדים.
במקרים שבהם יש משפחה עם ילדים ויש סיבה אמיתית לאי רצון אחד הצדדים למכור את הדירה, יש לבחון את האפשרות של הידברות בין הצדדים, כדי שלא ייווצר מצב שהילדים נפגעים מההליך לפירוק שותפות.
במקרים שבהם אדם מתלבט מהי הדרך הנכונה ביותר, רצוי לפנות לעורך דין בתחום דיני המשפחה, שמתמחה בסוגיה ויכול לייעץ כיצד יש לפעול בכל מקרה לגופו.
לסיכום:
פירוק שותפות בהקשר של מאמר זה, הינו חלוקת הרכוש בין בני זוג המנהלים הליך גירושין. תביעה לפירוק שותפות מוגשת כאשר יש בן זוג המעוניין למכור את דירת המגורים המשותפת, לעומת בן זוג סרבן המסרב למכירת דירת המגורים. במקרה כזה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לקבוע כי יש למכור את דירת המגורים המשותפת ואף למנות כונס נכסים לצורך כך.
במקרה שבו קיימת התלבטות בנוגע לפירוק שותפות בין בני זוג, רצוי לפנות לגורם מומחה, עורך דין לענייני משפחה, שיכול לתת ייעוץ והכוונה כיצד להתנהל בהתאם לנסיבות הספציפיות.