צוואה היא מסמך בכתב שנערך על ידי אדם לפני מותו, שבו מצווה אותו אדם מה ייעשה ברכושו, לאחר מותו. בישראל, האופן בו עורכים צוואה, מפורט בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע את כל העקרונות הרלוונטיים בדיני הירושות והצוואות, וכן מקנה את סמכויות השפיטה בתחום. במאמר זה נסביר תחילה מהם העקרונות בדיני הירושה, וכן איך עורכים צוואה כדין (ויש מספר דרכים לעריכת צוואה). נעיר שמטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
חוק הירושה:
חוק הירושה קובע מספר עקרונות. העיקרון הראשון שהורשה נעשית או על פי צוואה, או על פי צו ירושה. כלומר, חוק הירושה קובע כי אדם יכול להוריש את עיזבונו (כלומר, כל הרכוש שלו) או באמצעות עריכה של צוואה, או לפי ברירת המחדל הקבועה בדין, שבעצם מכונה – ירושה לפי דין. כמו כן, חוק הירושה קובע כי כל אדם כשיר להוריש וכל אדם כשיר לרשת, אלא אם נשללה הכשרות שלו על ידי בית המשפט. לצד זאת קובע חוק הירושה, כי אדם שניסה להתנקש או התנקש באדם אחר כדי ליהנות מעיזבונו – לא יהיה כשיר לרשת אותו.
בנוסף, חוק הירושה קובע עיקרון שנקרא עיקרון הסתלקות. כלומר, יורש רשאי להסתלק מהירושה גם אם הוא יורש לפי צוואה. ההסתלקות צריכה להיות בכתב. לעיתים נהוג להסתלק מעיזבון אם למשל נפטר האב, אך האם עדיין בחיים או להיפך, כך שלא אחת נעשה שימוש בעיקרון ההסתלקות.
ירושה לפי דין:
סעיף 10 לחוק הירושה, קובע עיקרון של ברירת מחדל, כלומר – אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, אזי מחצית מעיזבונו תועבר לבן או בת זוגו והמחצית השנייה לילדיו. אם אדם נפטר ללא בן או בת זוג וילדים, יועבר עיזבונו להוריו או לאחיו לפי הסדר. אגב, אם אדם נפטר ערירי, אזי עיזבונו יועבר למדינת ישראל. ירושה לפי דין היא כאמור ברירת מחדל, דהיינו, אם לא נערכת צוואה, יחול הכלל המפורט בסעיף 10 לחוק הירושה.
ירושה לפי צוואה:
צוואה היא כאמור מסמך בכתב, שנערך על ידי המצווה. במסגרת הצוואה יצווה האדם העורך אותה, מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו. לפי חוק הירושה, יש ארבע דרכים לערוך צוואה. הבה נסביר על כל אחת:
צוואה בכתב: צוואה בכתב היא הצוואה השכיחה והרגילה ביותר. צוואה בכתב היא בעצם מסמך כתוב על ידי המצווה, שכולל תאריך וחתימה. זו כאמור הצוואה הפשוטה ביותר, שכל אדם יכול לערוך בעצמו ובגפו.
צוואה בפני עדים: צוואה בפני עדים זהה לצוואה בכתב ובנוסף ישנם עדים שמוסיפים את חתימתם לצוואה.
צוואה בפני רשות: צוואה בפני רשות היא צוואה שאדם יכול לערוך באמצעות הקראתה לפרוטוקול של בית דין דתי או רשם הירושה, או להפקיד את הצוואה בידי רשם הירושה (צוואה בכתב). זו צוואה הרבה פחות שכיחה, אך זו אופציה שקיימת בחוק הירושה.
צוואה בעל פה: צוואה בעל פה היא צוואה שנקראת "צוואת שכיב מרע", והיא יכולה להיערך רק בנסיבות חריגות שבהן אדם גוסס או סבור כי הוא גוסס ועתיד לסיים את חייו בקרוב. זו צוואה שצריכה להיערך בפני שני עדים, אשר בפניהם המצווה יצווה את צוואתו. שני העדים יצטרכו לערוך תרשומת של דבר הצוואה, ולאחר מכן להפקיד בהקדם את זיכרון הדברים בפני רשם הירושה. צוואה בעל פה מתבטלת לאחר חודש, אם המצווה לא נפטר. כלומר, אם הוא נותר בחיים, צוואתו תבוטל מאליה.
איך מממשים צוואה?
כדי לממש צוואה, יש להגיש בקשה לרשם הירושה. מדובר בבקשה שנקראת "בקשה לצו קיום צוואה". הבקשה תתפרסם בעיתונות, ולאחר פרק זמן קצוב, תתקבל. אם מוגשת התנגדות לצו, הרי שאז הדיון בהתנגדות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה. אם לא מוגשת התנגדות, הרי שאז יינתן צו קיום צוואה וניתן לממש את הצו. אגב, כאשר מדובר בירושה לפי דין, הרי שאז מוגשת בקשה לצו ירושה. התנאים הם זהים ויש להמתין תקופת ביניים לצורך התנגדויות. אם לא מוגשות התנגדויות, אזי ניתן צו ירושה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בצוואות וירושות. הסברנו את העקרונות בדיני הירושה, וכן פירטנו כיצד עורכים צוואה כדין. כמו כן, הסברנו כיצד אפשר לממש ירושה או צוואה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, לפנות אל עורך דין ירושות בעת הצורך.
