אדם הולך ברחוב, ולפתע מופתע מאדם שבולש אחריו, מטריד אותו ומאיים עליו. לחילופין, אדם מותקף על ידי שכנו באלימות מילולית מידי יום, כך שחייו הופכים להיות בלתי נסבלים. מה ניתן לעשות במקרים כאלו? האם אותו אדם יכול לתבוע את התוקף? האם הוא יכול להגיש נגדו תלונה במשטרה? התשובה חיובית. עם זאת, יש דבר נוסף שאותו אדם מוטרד יכול לעשות והוא לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הרחקה. הדין הישראלי מקנה שלוש אפשרויות לקבל צו הרחקה. יש שני חוקים ייעודיים לכך, ובנוסף יש סמכות לקצין משטרה ולבית משפט שדן בהליכי מעצר, להוציא צווי הרחקה. במאמר שלהלן, נעסוק בצווי הרחקה ובדין הקיים לגביהם. נעיר כי המאמר לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, אלא נועד להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי.
החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת")
החוק למניעת הטרדה מאיימת, עוסק בסיטואציות שבהן המטריד והמוטרד אינם בני משפחה או אנשים שמתגוררים באותו בית. החוק הזה מקנה לבית המשפט סמכות להרחיק אדם מסוים מאדם אחר, לתקופה כוללת של 3 חודשים, עם אפשרות לתקופה נוספת של 3 חודשים. ישנם מקרים מיוחדים שבהם אפשר להאריך את התקופה אף יותר.
חשוב להבהיר כי צו הרחקה הוא בעצם סוג של סעד זמני. הוא לא פותר את המחלוקת בין הניצים (במידה ויש), אלא פשוט מקפיא את המצב הקיים, ומונע חיכוך בין הצדדים.
על מנת שבית המשפט יורה על צו הרחקה, יש להוכיח שקיימת עילה לכך, למשל כאשר המטריד בולש אחרי המוטרד, מאיים עליו, תוקף אותו, או מאיים על שלום משפחתו וכו'. ככלל, דיון בבקשות אלו ייערך במעמד שני הצדדים, ולאחר שמיעת הטענות והעדויות, בית המשפט יכריע בבקשה. חשוב להעיר כי בית המשפט יכול להטיל הוצאות משמעותיות, במקרים שבהם התבקש צו הרחקה שלא באמת לצורך.
חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות):
החוק למניעת אלימות במשפחה, דומה מאוד במהותו לחוק למניעת הטרדה מאיימת. המהות היא שמדובר בחוק ייעודי למקרים שבהם מדובר בסכסוכים בין בני משפחה. למשל, בחוק למניעת אלימות יש הוראות ייעודיות לקטינים, כאשר נדרש למצוא להם בית חלופי, למשל במקרים שבהם הצו מתבקש על ידי הורים (סיטואציות קשות, שלצערנו מתרחשות לעיתים). גם כאן, משך הזמן שבו אפשר להוציא צו הרחקה, מוגבל ל–3 חודשים עם אפשרות הארכה.
גם כאן, בית המשפט ידון במתן צו לאחר שמיעת עדים ושמיעת טענות הצדדים, וגם בחוק זה קיימת אפשרות להחרמת נשק, וכן להטלת תשלום הוצאות במקרים שבהם מתברר שלא היה מקום להגיש בקשה לצו הרחקה.
סמכותו של שוטר במקרים של הפרת צו הרחקה:
חשוב להבהיר כי הפרה של צו הרחקה, מהווה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית. במקרים כאלו, לשוטר הנמצא בשטח, יש סמכות לעצור אדם, והתביעה תגיש נגד אותו אדם כתב אישום. הפרת הוראה חוקית היא עבירה כשלעצמה, שמפורטת בחוק העונשין, התשל"ז–1977.
צו הרחקה משטרתי – מה הדין?
לקצין משטרה יש סמכות להורות על הרחקה של אדם, וזאת כחלק מתנאי שחרור ממעצר. לקצין משטרה יש סמכות להורות על הגבלות מסוימות מתוקף תפקידו, והרחקה ממתלונן או עד, היא חלק מהן. עם זאת, סמכות זו מוגבלת להליך מעצר בלבד. במידה והתיק נסגר במשטרה לאחר חקירה, אין תוקף להגבלות שמוטלות על ידי קצין משטרה. כמו כן, בדומה לצו הרחקה שניתן בהליכים לפי החוקים שהזכרנו, מדובר בסעד זמני בלבד.
צו הרחקה במסגרת תיקי מעצר:
גם לבית המשפט בהליך מעצר, יש סמכות להורות על מגבלה של הרחקה. גם כאן מדובר במגבלה שכפופה להליך מעצר והליך פלילי. אם אדם משוחרר ללא תנאים ממעצר, או כאשר מסתיים תיק פלילי בזיכוי, הרי שאין תוקף להוראות המגבילות או מרחיקות חשוד או נאשם שזוכו, ממתלונן.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה. הסברנו מה הדין לגבי צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות, והחוק למניעת הטרדה מאיימת. בנוסף, פירטנו מה הדין לגבי צו הרחקה משטרתי, וצו הרחקה הניתן במסגרת הליך מעצר. אנו מקווים כי הענקנו לכם תוכן איכותי בנושא ונסיים בהמלצה אחת, והיא להיעזר בעורך דין בעת הצורך.
