צוואות וירושות הם תחום רחב שעוסק בסיטואציה שבה אדם נפטר, ומותיר אחריו את עיזבונו (כלומר, רכושו של המנוח). בנוסף, בדין הישראלי יש הוראות לגבי אדם שנפטר שלא הותיר אחריו משפחה. במאמר שלהלן נציג רקע כללי על דיני הירושה בישראל, נסביר מהם העקרונות בדיני הירושה והצוואה ונסקור בהרחבה את הקודקס הכללי בתחום, שבא לידי ביטוי בחוק הירושה, תשכ"ה–1965. בנוסף, נסביר בהרחבה כיצד מורישים (באמצעות צוואה או ירושה לפי דין), למי שמורות סמכויות השפיטה בתחום הירושה והצוואה, וכן כיצד מממשים ירושה (באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה). מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין ירושה.
עקרונות בחוק הירושה:
חוק הירושה מונה מספר עקרונות בסיסיים. העיקרון הראשון והחשוב הוא כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו, שהם יורשים לפי דין או לפי צוואה (נפרט על כך בהמשך). חוק הירושה גם קובע עיקרון בסיסי, שכל אדם רשאי לרשת, וכל אדם רשאי להוריש אלא אם הפר את אחת מהוראות חוק הירושה (כגון – התנקש באדם אחר כדי ליהנות מצוואתו – ואז הוא לא יהיה כשיר לרשת את האדם בו ניסה להתנקש), או אם נשללה הכשרות שלו לרשת או להוריש בצו שיפוטי. כמו כן, חוק הירושה קובע עיקרון של הסתלקות, כלומר – כל אדם שהוא יורש לפי דין או צוואה, רשאי להסתלק מהעיזבון בהודעה בכתב. ישנם עקרונות רבים ונוספים, אך לא נפרטם.
כיצד מורישים עיזבון כדין?
חוק הירושה קובע כי ירושה יכולה להיעשות או לפי דין או לפי צוואה. ירושה לפי דין, מפורטת בסעיף 10 לחוק הירושה, וקובעת כי אם אדם נפטר ולא הותיר צוואה, הרי שעיזבונו יועבר לילדיו ובן או בת זוגו באופן שווה, עם זכויות ספציפיות לבן או בת הזוג עד מותם. צוואה יכולה להיערך או בכתב, או בפני עדים, או בפני רשות ציבורית, או בעל פה במקרים חריגים (אם אדם גוסס). לרוב, הצוואות נערכות בכתב, כוללות תאריך וחתימה והן מחייבות.
סמכויות השפיטה בתחום הירושות והצוואות:
הגורמים האמונים על השפיטה בתחום הירושה הם: רשם הירושה, שהוא בעצם גורם שיפוטי שיושב במשרד המשפטים. הוא מוסמך להוציא צווי קיום צוואה או צווי ירושה, למעט במקרים מסוימים שבהם חוק הירושה מחייב העברת האישור לבית המשפט לענייני משפחה (למשל – אם קיימת צוואה בעל פה). הגורם השני והעיקרי הוא בית המשפט לענייני משפחה, שהוא הגורם המוסמך השיפוטי לפי חוק הירושה. אגב, גם בית דין דתי רשאי לאשר צוואה או ירושה, אם הדבר מוסכם על כל הצדדים.
מימוש ירושה וצוואה:
כדי לממש ירושה או צוואה, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, בהתאם לעניין. מדובר בנוסח קבוע בכתב, שיש להגיש לרשם הירושה. בהיעדר התנגדות (נרחיב על כך בחלק הבא), יינתן צו בהתאם. לאחר קבלת צו, ניתן לממש ירושה או צוואה.
התנגדויות לצווי ירושה וצוואה:
יש מקרים שבהם יש צד שלישי שמתנגד לצו ירושה או צו קיום צוואה. יתכן שזה אח שקופח בצוואה, או בן אבוד שלא היה ידוע עליו, או אחד היורשים שסבור כי הוא קופח או שמגיע לו יותר. לשם כך, בעת מימוש צו ירושה או צוואה, הרי שכפי שתיארנו – יש להמתין תקופת ביניים ולפרסם את דבר בקשת הצו. בתקופת הביניים, צדדים שלישיים יכולים להגיש התנגדות. אם מוגשת התנגדות לצו קיום צוואה או צו ירושה, הרי שההתנגדות תתברר בבית המשפט לענייני משפחה. האחרון יכול לפסול צו, לפסול צוואה, לדחות התנגדות וגם לתת הוראות מעט שונות. היה והתנגדות נדחתה, הרי שאפשר לממש את צו הירושה או קיום הצוואה, ואם התנגדות מתקבלת, גם אז יש לפעול לפי החלטת בית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בדיני הירושה והצוואה במשפט הישראלי. תחילה הצגנו את העקרונות הבסיסיים בדיני הירושה והצוואה, החל משאלות בסיסיות של מי רשאי לרשת ולהוריש, ועד לעניינים הנוגעים להסתלקות מירושה וכיו"ב. כמו כן, הסברנו כיצד מורישים לפי חוק הירושה: או באמצעות עריכת צוואה, או באמצעות ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה (כלומר: ירושה לפי דין). הסברנו למי שמורות הסמכויות לשפוט בתחום הירושה, וכן כיצד מממשים ירושה או צוואה (צו ירושה או צו קיום צוואה). סיימנו בהסבר קצר מהי התנגדות לצו ירושה או צוואה. אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין ירושות בעת הצורך.
